שיחת סעודה שלישית פרשת חיי שרה התשס"ז∗
'ועשה חסד עם אדוני אברהם' - הכל צריכין לחסד, אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד שנאמר ועשה חסד עם אדוני אברהם.
רבותינו במדרש לומדים מתוך תפילתו של אליעזר כי אפילו אברהם, עמוד החסד בעולם, זקוק לחסד. יש להתבונן הן במשמעות תאורו של אברהם כמי שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם והן בצורך המיוחד להדגיש כי אפילו אברהם זקוק לחסד.
החסד מתגלגל בשבילו בעולם
אברהם אבינו מצטיין במידת החסד. הוא גומל חסדים עם הסובבים אותו ועם העולם כולו, אך המדרש אינו רק מתאר את היקפה הרחב של מידת החסד שמגלה אברהם במעשיו ואת גמילות החסד הרבה שלו, אלא הוא מציג את אברהם כמי שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם. כביכול, השפעת החסד של הקב"ה לעולם כולו באה בזכות אברהם. בכלל, כבר בציווי ה' הראשון לאברהם "לך לך" מבשר לו הקב"ה "ואברכך... והיה ברכה", ויש להבין מהי משמעותו של אברהם כמברך ומוסיף ברכה בעולם.
בעבר נתבאר כי ההוראה להלך אחר מידותיו של הקב"ה - "מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא רחום אף אתה רחום" אינה מביעה הוראה חיצונית-מעשית בלבד; אין מדובר על חיקוי חיצוני של האדם את המידות בהן מנהיג הקב"ה את עולמו, ותו לא. עצם הציווי להידבק בקב"ה ולהידמות לו מבוסס על היות האדם נברא בצלם אלקים וממילא קיימים בו יסודות עמוקים ממידותיו של הקב"ה. האדם כחותם אלקי במציאות מונחה להוציא אל הפועל את אותם קווי דמיון, כביכול, ליוצרו, ולהביע אותם במציאות ובכך לממש את הדבקות וההידמות הטמונים בפנימיותו בכח ובהעלם.
לאור הבנה זו של היחס בין מידות האדם ובין מידות הנהגתו של הקב"ה את העולם, ניתן להבין את קביעת המדרש כי החסד מתגלגל בעולם בשביל אברהם ובזכותו. כאשר האדם אוחז במידת החסד ופועל לאורה הוא למעשה מגלה את מידת החסד של הקב"ה שהוטבעה בו ואשר טמונה בעומק הוויתו. כך, כאשר אברהם גומל חסדים עם הבריות נמצא שחסד ה' מופיע דרכו ומיטיב עם העולם.
מעבר לכך ניתן להסביר כי החסד מתגלגל בעולם בזכות אברהם במובנים נוספים: הקב"ה מעניק לאדם כוחות חיוביים להשפיע ולגמול חסד, שבהם, כך הוא מצפה, ישתמש האדם לשם הופעת רצון ה' ובהם ייעזר כדי לגמול חסד עם הזולת. כאשר האדם מוציא אל הפועל כוחות אלה של השפעה ופעילות, רוצה הקב"ה בהמשכיות של אותה תנועת חסד והשפעה שהחלה על ידי האדם ומשפיע כוחות נוספים שיאפשרו נתינה וחסד נוספים, לאדם בפרט ואף לעולם בכלל. נמצא שגמילות החסד הענפה של אברהם מעוררת כביכול את הקב"ה להעניק לעולם כוחות נוספים של השפעה והענקה, וממילא מובן כי חסד ה' מתגלגל ומתרבה בעולם בזכותו של אברהם אבינו.
ביתר עומק, נראה כי קיימת השפעה של הפעילות האנושית על אופן הנהגת ה' את העולם. כבר עמדו ראשונים על הקושי במטבע הברכות "ברוך אתה ה'"; הקב"ה הוא המברך והמשפיע עלינו את טובותיו ומהי המשמעות של הפנייה אליו בתואר "ברוך" כאילו אנו מברכים אותו. ואכן, חלק מפירושי רבותינו למטבע הברכות מצביעים על היבט מסויים שבו מוסיף האדם, כביכול, לקב"ה ברכה. דרשה חסידית על הפסוק "ה' צלך על יד ימינך" מדייקת כי מבחינות מסויימות צועד הקב"ה בעקבות האדם ומלווה אותו כצל המושפע מן ההתנהגות של המטִיל אותו. כלומר, השפעתו של הקב"ה, מקור הברכות כולן, מושפעת בעצמה ממעשי האדם; אותו מעיין מנביע ומתברך יותר, כביכול, כאשר האדם מברך ומכיר בטובה המושפעת עליו מן הקב"ה. הכרת התחתונים בחסד ה' המושפע עליהם מן העליונים הבאה לידי ביטוי בברכה מנביעה כביכול את המעיין ביתר שאת.
ובאופן דומה, קבלת השפע של היכולת לעשות חסד ולהשפיע על ידי אברהם, והוצאתה אל הפועל באמצעות הליכה בדרך ה' ועשיית רצונו תוך מימוש אותם כוחות נתינה אלקיים המוטבעים בו, משפיעה על המעיין המנביע את השפע מן העליונים ומעוררת השפעת עוד ועוד חסד אלקי לעולם - אותו חסד המתגלגל בעולם מתייחס לפעולותיו של אברהם ונזקף לזכותו.
אפילו אברהם נצרך לחסד
המדרש מדגיש כי אותו אברהם שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם, אפילו הוא, זקוק לחסד. דוקא אדם שמשפיע ומעניק עלול לטעות ולסבור כי הוא אינו זקוק לחסד. זו טעות שורשית, והמדרש מדגיש זאת - אין אדם שלם, אפילו אברהם, עמוד החסד, חסר בעצמו וממילא זקוק לחסד (חשוב שאברהם יידע זאת וחשוב שאנחנו נדע, שאפילו אברהם זקוק לחסד).
יתרה מזו, זו לא רק בעייה בהכרה, אלא גם הנתינה של מי שטועה לחשוב כי הוא שלם ואינו זקוק לחסד, אינה נתינה מושלמת. כדי להעניק ולהשפיע יש צורך בהכרת תחושת החסר והצורך. עזרה וסיוע אמיתיים אינם יכולים להינתן אלא על ידי מי שחש בעצמו תחושה של צורך והזדקקות לחסד. אמנם ככל שמדובר על נתינה במעגלים חיצוניים יותר - כסף, מצרכים - יש יחסית יותר אפשרות לתת גם בלי לחוש את החוסר, מתוך הכרה בסיסית כי במקום שאין דבר מסויים צריך להשלימו וכי יש להעניק למי שחסר לו את אותם צרכים יסודיים. אך לגבי השפעה וחסד משמעותיים ופנימיים יותר לא תיתכן מתן עזרה אמיתית אם לא ממי שמכיר בעצמו את תחושת החסר ואת ההזדקקות לחסד.
לא מזמן פתח מרצה את דבריו אודות צרכי המוגבלים והנכים בפנייה אל כלל הציבור: "ראשית, כולנו נכים". איש מאיתנו אינו מושלם. יש כאלה שהחסר שלהן הוא "רק" ברובד החיצוני למדי - באבר זה או אחר, בהזדקקות לכסא גלגלים או למשענת, ויש שהחסר שלהם הוא פנימי ועמוק יותר - חסר נפשי כזה או אחר (גם בלי שהאדם יוכרז כבעל בעיה נפשית כזו או אחרת). זו הסתכלות ישרה ואמיתית. אין אדם שלם, אפילו אברהם זקוק לחסד, ומי לא? כעת, אמר המרצה, הבה נירתם כולנו זה למען זה, נכים למען נכים, מוגבלים למען מוגבלים.
כיון שכל אחד חסר, העולם כולו מתבסס על מעגלים של נתינה וסיוע הדדיים. למי שחסר דבר אחד, ודאי יש לו יותר מדבר אחר וממנו הוא משפיע ומעניק לאחרים, וכן נוהגים אותם אחרים - משפיעים חסד ומקבלים חסד. "עולם חסד יבנה", ואין דרך אחרת להביא את העולם לידי תיקון ושכלול מלבד החסד.
עולם חסד יבנה
כל אחד חייב לדעת כי אין הוא שלם, ואפילו בתחומים בהם הוא מצטיין אין הוא בעל שלימות. אפילו אברהם, שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם, זקוק לחסד. אפילו במה שיש לאדם בשפע, ואשר ממנו הוא מעניק ותורם לזולת, האדם הוא חסר באשר הוא אדם ולא למעלה מזה. ההכרה הזו של האדם בהיותו חסר, מפנימה בו תודעה של צורך ומֵניעה מעגלים של השפעה בעולם - מנביעה חסד ושפע מן המקור העליון, שרק הוא יכול להשלים את חסרון העולם, ומגלגלת חסד בין אנשי החומר שוכני העולם המקבלים חסד להשלמת חסרונם ומשפיעים חסד להטבה עם אחרים הזקוקים לכך.
יתכן שאדם ידמה בנפשו כאילו הוא מושלם ואין הוא זקוק למאומה, או לחילופין כי נוח לו בחסרונו ואין לו צורך בחסד. אולי דוקא אדם כזה זקוק יותר מאחרים לחסד. בהחלט מסתבר כי העדר תודעת החסר וההזדקקות לחסד היא בעצמה חסרון גדול שעל אחרים להשלימו.
קיימת גם אפשרות הפוכה: אדם עשוי לדמיין כי רק הוא מוגבל וחסר, ואין מלבדו מי שזקוק לחסד אחרים. ממילא, הוא מתבייש לבקש ומנסה להסתיר את קשייו, את חוסריו ואת הזדקקותו לחסד. גם כאן מוטל התפקיד על הסובבים אדם זה, להשלים חסרונו. יש ללמדו כי העולם כולו בנוי ממעגלים של שפע וחסר שבאים לידי השלמה ואיזון, תיקון ושכלול, אך ורק מתוך חסד שמתגלגל בעולם - קבלה ונתינה, קליטה והשפעה.
"עולם חסד יבנה"
∗ סוכם על-ידי תלמידים.
_____________________
ילקוט שמעוני חיי שרה רמז, קז.
עיין יד המלך הלכות יסודי התורה א, ו.
תהלים פט, ג.
עולם חסד יבנה
'ועשה חסד עם אדוני אברהם' - הכל צריכין לחסד, אפילו אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד שנאמר ועשה חסד עם אדוני אברהם.
רבותינו במדרש לומדים מתוך תפילתו של אליעזר כי אפילו אברהם, עמוד החסד בעולם, זקוק לחסד. יש להתבונן הן במשמעות תאורו של אברהם כמי שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם והן בצורך המיוחד להדגיש כי אפילו אברהם זקוק לחסד.
החסד מתגלגל בשבילו בעולם
אברהם אבינו מצטיין במידת החסד. הוא גומל חסדים עם הסובבים אותו ועם העולם כולו, אך המדרש אינו רק מתאר את היקפה הרחב של מידת החסד שמגלה אברהם במעשיו ואת גמילות החסד הרבה שלו, אלא הוא מציג את אברהם כמי שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם. כביכול, השפעת החסד של הקב"ה לעולם כולו באה בזכות אברהם. בכלל, כבר בציווי ה' הראשון לאברהם "לך לך" מבשר לו הקב"ה "ואברכך... והיה ברכה", ויש להבין מהי משמעותו של אברהם כמברך ומוסיף ברכה בעולם.
בעבר נתבאר כי ההוראה להלך אחר מידותיו של הקב"ה - "מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא רחום אף אתה רחום" אינה מביעה הוראה חיצונית-מעשית בלבד; אין מדובר על חיקוי חיצוני של האדם את המידות בהן מנהיג הקב"ה את עולמו, ותו לא. עצם הציווי להידבק בקב"ה ולהידמות לו מבוסס על היות האדם נברא בצלם אלקים וממילא קיימים בו יסודות עמוקים ממידותיו של הקב"ה. האדם כחותם אלקי במציאות מונחה להוציא אל הפועל את אותם קווי דמיון, כביכול, ליוצרו, ולהביע אותם במציאות ובכך לממש את הדבקות וההידמות הטמונים בפנימיותו בכח ובהעלם.
לאור הבנה זו של היחס בין מידות האדם ובין מידות הנהגתו של הקב"ה את העולם, ניתן להבין את קביעת המדרש כי החסד מתגלגל בעולם בשביל אברהם ובזכותו. כאשר האדם אוחז במידת החסד ופועל לאורה הוא למעשה מגלה את מידת החסד של הקב"ה שהוטבעה בו ואשר טמונה בעומק הוויתו. כך, כאשר אברהם גומל חסדים עם הבריות נמצא שחסד ה' מופיע דרכו ומיטיב עם העולם.
מעבר לכך ניתן להסביר כי החסד מתגלגל בעולם בזכות אברהם במובנים נוספים: הקב"ה מעניק לאדם כוחות חיוביים להשפיע ולגמול חסד, שבהם, כך הוא מצפה, ישתמש האדם לשם הופעת רצון ה' ובהם ייעזר כדי לגמול חסד עם הזולת. כאשר האדם מוציא אל הפועל כוחות אלה של השפעה ופעילות, רוצה הקב"ה בהמשכיות של אותה תנועת חסד והשפעה שהחלה על ידי האדם ומשפיע כוחות נוספים שיאפשרו נתינה וחסד נוספים, לאדם בפרט ואף לעולם בכלל. נמצא שגמילות החסד הענפה של אברהם מעוררת כביכול את הקב"ה להעניק לעולם כוחות נוספים של השפעה והענקה, וממילא מובן כי חסד ה' מתגלגל ומתרבה בעולם בזכותו של אברהם אבינו.
ביתר עומק, נראה כי קיימת השפעה של הפעילות האנושית על אופן הנהגת ה' את העולם. כבר עמדו ראשונים על הקושי במטבע הברכות "ברוך אתה ה'"; הקב"ה הוא המברך והמשפיע עלינו את טובותיו ומהי המשמעות של הפנייה אליו בתואר "ברוך" כאילו אנו מברכים אותו. ואכן, חלק מפירושי רבותינו למטבע הברכות מצביעים על היבט מסויים שבו מוסיף האדם, כביכול, לקב"ה ברכה. דרשה חסידית על הפסוק "ה' צלך על יד ימינך" מדייקת כי מבחינות מסויימות צועד הקב"ה בעקבות האדם ומלווה אותו כצל המושפע מן ההתנהגות של המטִיל אותו. כלומר, השפעתו של הקב"ה, מקור הברכות כולן, מושפעת בעצמה ממעשי האדם; אותו מעיין מנביע ומתברך יותר, כביכול, כאשר האדם מברך ומכיר בטובה המושפעת עליו מן הקב"ה. הכרת התחתונים בחסד ה' המושפע עליהם מן העליונים הבאה לידי ביטוי בברכה מנביעה כביכול את המעיין ביתר שאת.
ובאופן דומה, קבלת השפע של היכולת לעשות חסד ולהשפיע על ידי אברהם, והוצאתה אל הפועל באמצעות הליכה בדרך ה' ועשיית רצונו תוך מימוש אותם כוחות נתינה אלקיים המוטבעים בו, משפיעה על המעיין המנביע את השפע מן העליונים ומעוררת השפעת עוד ועוד חסד אלקי לעולם - אותו חסד המתגלגל בעולם מתייחס לפעולותיו של אברהם ונזקף לזכותו.
אפילו אברהם נצרך לחסד
המדרש מדגיש כי אותו אברהם שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם, אפילו הוא, זקוק לחסד. דוקא אדם שמשפיע ומעניק עלול לטעות ולסבור כי הוא אינו זקוק לחסד. זו טעות שורשית, והמדרש מדגיש זאת - אין אדם שלם, אפילו אברהם, עמוד החסד, חסר בעצמו וממילא זקוק לחסד (חשוב שאברהם יידע זאת וחשוב שאנחנו נדע, שאפילו אברהם זקוק לחסד).
יתרה מזו, זו לא רק בעייה בהכרה, אלא גם הנתינה של מי שטועה לחשוב כי הוא שלם ואינו זקוק לחסד, אינה נתינה מושלמת. כדי להעניק ולהשפיע יש צורך בהכרת תחושת החסר והצורך. עזרה וסיוע אמיתיים אינם יכולים להינתן אלא על ידי מי שחש בעצמו תחושה של צורך והזדקקות לחסד. אמנם ככל שמדובר על נתינה במעגלים חיצוניים יותר - כסף, מצרכים - יש יחסית יותר אפשרות לתת גם בלי לחוש את החוסר, מתוך הכרה בסיסית כי במקום שאין דבר מסויים צריך להשלימו וכי יש להעניק למי שחסר לו את אותם צרכים יסודיים. אך לגבי השפעה וחסד משמעותיים ופנימיים יותר לא תיתכן מתן עזרה אמיתית אם לא ממי שמכיר בעצמו את תחושת החסר ואת ההזדקקות לחסד.
לא מזמן פתח מרצה את דבריו אודות צרכי המוגבלים והנכים בפנייה אל כלל הציבור: "ראשית, כולנו נכים". איש מאיתנו אינו מושלם. יש כאלה שהחסר שלהן הוא "רק" ברובד החיצוני למדי - באבר זה או אחר, בהזדקקות לכסא גלגלים או למשענת, ויש שהחסר שלהם הוא פנימי ועמוק יותר - חסר נפשי כזה או אחר (גם בלי שהאדם יוכרז כבעל בעיה נפשית כזו או אחרת). זו הסתכלות ישרה ואמיתית. אין אדם שלם, אפילו אברהם זקוק לחסד, ומי לא? כעת, אמר המרצה, הבה נירתם כולנו זה למען זה, נכים למען נכים, מוגבלים למען מוגבלים.
כיון שכל אחד חסר, העולם כולו מתבסס על מעגלים של נתינה וסיוע הדדיים. למי שחסר דבר אחד, ודאי יש לו יותר מדבר אחר וממנו הוא משפיע ומעניק לאחרים, וכן נוהגים אותם אחרים - משפיעים חסד ומקבלים חסד. "עולם חסד יבנה", ואין דרך אחרת להביא את העולם לידי תיקון ושכלול מלבד החסד.
עולם חסד יבנה
כל אחד חייב לדעת כי אין הוא שלם, ואפילו בתחומים בהם הוא מצטיין אין הוא בעל שלימות. אפילו אברהם, שהחסד מתגלגל בשבילו בעולם, זקוק לחסד. אפילו במה שיש לאדם בשפע, ואשר ממנו הוא מעניק ותורם לזולת, האדם הוא חסר באשר הוא אדם ולא למעלה מזה. ההכרה הזו של האדם בהיותו חסר, מפנימה בו תודעה של צורך ומֵניעה מעגלים של השפעה בעולם - מנביעה חסד ושפע מן המקור העליון, שרק הוא יכול להשלים את חסרון העולם, ומגלגלת חסד בין אנשי החומר שוכני העולם המקבלים חסד להשלמת חסרונם ומשפיעים חסד להטבה עם אחרים הזקוקים לכך.
יתכן שאדם ידמה בנפשו כאילו הוא מושלם ואין הוא זקוק למאומה, או לחילופין כי נוח לו בחסרונו ואין לו צורך בחסד. אולי דוקא אדם כזה זקוק יותר מאחרים לחסד. בהחלט מסתבר כי העדר תודעת החסר וההזדקקות לחסד היא בעצמה חסרון גדול שעל אחרים להשלימו.
קיימת גם אפשרות הפוכה: אדם עשוי לדמיין כי רק הוא מוגבל וחסר, ואין מלבדו מי שזקוק לחסד אחרים. ממילא, הוא מתבייש לבקש ומנסה להסתיר את קשייו, את חוסריו ואת הזדקקותו לחסד. גם כאן מוטל התפקיד על הסובבים אדם זה, להשלים חסרונו. יש ללמדו כי העולם כולו בנוי ממעגלים של שפע וחסר שבאים לידי השלמה ואיזון, תיקון ושכלול, אך ורק מתוך חסד שמתגלגל בעולם - קבלה ונתינה, קליטה והשפעה.
"עולם חסד יבנה"
∗ סוכם על-ידי תלמידים.
_____________________
ילקוט שמעוני חיי שרה רמז, קז.
עיין יד המלך הלכות יסודי התורה א, ו.
תהלים פט, ג.
שיחות הרב בלומנצויג
אתר ישיבת ההסדר ירוחם - www.yhy.co.il
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire