Parashat Vayetze

המלכות בעם ישראל / הרב יהודה עמיטל

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשו מַגִּיעַ הַשמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי א-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בו" (בראשית כ"ח, יב)1

אומר התנחומא במקום (אות ב')1:1

"מלמד שהראהו הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לו הקב"ה ליעקב: יעקב למה אין אתה עולה? באותה שעה התיירא אבינו יעקב ואמר: כשם שאלו יש להם ירידה כך אני יש לי ירידה. א"ל הקב"ה: אם אתה עולה אין לך ירידה. ולא האמין ולא עלה. ר"ש בן יוסינה היה דורש: "בְּכָל זֹאת חָטְאו עוד וְלֹא הֶאֱמִינו בְּנִפְלְאוֹתָיו" (תהילים ע"ח,ל"ב) - א"ל הקב"ה: אילו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדים בהללו ד' מלכויות בעוה"ז… א"ל יעקב: יכול לעולם… "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוק (ירמיהו ל', י')..."1

מדוע לא האמין יעקב בקב"ה ולא עלה בסולם? הרי אנו מוצאים אצל יעקב אמונה גדולה בה'. חז"ל אומרים שיעקב תיקן תפילת ערבית. לכאורה קשה מה החידוש בכך שתיקן תפילה, וכי לא ברור מאליו שאדם חסר כל שהולך למקום רחוק ולא מוכר צריך להתפלל שה' יהיה בעזרו? התשובה היא שיעקב תיקן שצריכים להתפלל גם בחושך, בלילה כאשר לא רואים את ה' – זו משמעות העובדה שיעקב תיקן תפילת ערבית.

"לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמונָתְךָ בַּלֵּילות" (תהילים צ"ב, ג)1

בלילה, כשלא רואים את ה' בצורה גלויה, צריכים מידה רבה של אמונה בו. ואכן אנו אומרים בשחרית "ויציב ונכון וקיים…" ואילו בערבית אנו אומרים "ואמונה כל זאת…". האמונה בלילה מאתגרת הרבה יותר מאשר ביום. כאשר חושך ואפילה נופלים על האדם, והפחד אוחז בו, קשה יותר לדבוק בהשגחה האלוקית ולסמוך עליה. זאת גדולתו של יעקב, שהכניס את האמונה לשעות החשוכות בחיי האדם, ותיקן תפילת ערבית.1

אולם מצד שני אנו מוצאים אצל יעקב ספקות ולבטים. בפרשתנו מבטיח לו הקב"ה:1

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ ושְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כ"ח, טו)1

ואף על פי כן נאמר כמה פסוקים אחרי זה:

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי ושְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הולֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּש (שם כ"ח, כ)1

הרי הקב"ה הבטיח לו את הדברים הפשוטים הללו ואף יותר מכך, בצורה מפורשת, ואיך יכול הוא להטיל בכך ספק?

במדרש אכן יש דעה שמסרסת את סדר הפסוקים ואומרת שנדרו של יעקב בא לפני הבטחתו של הקב"ה. אולם גם אם נאמר כך עדיין לא פתרנו את הבעיה, שכן אפילו בפרשת הבאה (וישלח) נאמר:

"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לו" (שם ל"ב, ז)1

כיצד ייתכן שיעקב יפחד, אם הקב"ה הבטיח לו אישית לשמור עליו?1

הגמרא בברכות אכן מקשה כך ומתרצת:1

"דר' יעקב בר אידי רמי: כתיב "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" וכתיב "ויירא יעקב מאד"? אמר שמא יגרום החטא" (ברכות ד.)1

ליעקב היתה אמונה מלאה בקב"ה אך לא היתה לו אמונה באדם. הוא הכיר את חולשות האדם וידע שאדם עשוי לחטוא ואם יחטא, לא בטוח שהבטחת הקב"ה תהיה תקפה.

בפרשת וישלח אומר יעקב לעשו:

"יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדו וַאֲנִי אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"1 (שם ל"ג, יד)1

חז"ל אומרים שיעקב נתן לו לבוש מלכות. עשו חייב להגיע לשעיר ולהקים שם מלוכה.1

"וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכו בְּאֶרֶץ אֱדום לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

(שם ל"ו, לא)

באדום מלכו מלכים הרבה לפני שבעם ישראל עשו כן. עשו רץ לעשות זאת ואילו יעקב "התנהל לאיטו". על הפסוק "עד אשר אבא אל אדני שעירה" אומר המדרש:1

"חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו… אלא אימתי היה הוא בא אצלו לעתיד לבוא. הדא הוא דכתיב 'וְעָלו מושִׁעִים בְּהַר צִיון לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו' (עובדיה א', כא)" (מדרש רבה ע"ח, יד)1

המדרש (מדרש רבה פ"ג, א) מקשר את מלכותו של עשו לפסוק

"נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָה לֹא תְבֹרָךְ"

(משלי כ', כא)

ומכאן שעשו מיהר להקים מלוכה אך בסופו של דבר מלכותו מסתיימת באותה מהירות.1

יעקב מכיר בחשיבות של המלכות, אך גם יודע שמלכות אנושית יכולה להיות מושחתת. לפיכך הוא לא ממהר להקים מלוכה. הוא מעדיף שעם ישראל ירד למצרים, יעלה ממנה וישב שנים רבות בארצו עד שיהיה מתאים למינוי מלך.1

זו גם משמעותו של המדרש שבו פתחנו. הקב"ה מציע ליעקב לעלות בסולם, להקים מלוכה, אך יעקב ראה איך השרים של ארבע המלכויות עולים בסולם ויורדים, והחליט שעם ישראל לא ינהג כך, אלא עם ישראל יחכה עם המלכות עד אשר יהיה מתאים למלכות. יעקב האמין בקב"ה אך לא האמין באדם. הוא הכיר בחולשות האדם ולא רצה להיחפז ולהקים מלוכה. הקב"ה ענה לו שאילו עשה זאת ברגע הנכון יכול היה להקים מלוכה כזו שלא תרד, אך מכיוון שלא עשה זאת תשתעבד מלכותו. יעקב חרד ואמר "יכול לעולם"? והרגיע אותו הקב"ה שבסופו של דבר מלכותו היא זו שתתגבר על המלכויות האחרות.1

הרב קוק (אורות המלחמה ג') מדבר על כך שמלכות עלולה להיות רעה וברברית ולכן אנו צריכים לחכות לזמן בו נוכל לנהל את ממלכתנו על יסודות הטוב והחכמה. גם הרב קוק מקשר זאת לפסוק "יעבר נא אדני לפני עבדו". מדינה יהודית עם שלטון יהודי יכולים להיות דבר טוב מאד. גם אם השלטון הוא חילוני עדיין הוא יכול לסייע רבות לעם ישראל גם מבחינה רוחנית. ברם, עלינו תמיד לזכור ששלטון אנושי עלול גם להיות רע ומושחת, ומחובתנו להישמר מזה.1